עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
ברוכים הבאים לבלוג שלי!
פתחתי אותו בתאריך 17.6.17.
בבלוג אני בעצם אספר לכם ואשתף אתכם בחיים האישיים שלי, ברגשות שלי ובמחשבות שלי.
אני אשתדל מאוד להעלות הרבה פוסטים ושהם יהיו מעניינים, מרגשים, מותחים ומעוררי השראה / מחשבה.
בינתיים אספר לכם קצת עליי.
כפי שבטח הבנתם קוראים לי אדר. אני כמעט בת 12.5.
התחביבים שלי הם: לאפות, לצייר ולשיר.
את שאר הפרטים נשאיר לפוסטים האחרים...
אני מאוד מקווה שתאהבו את הכתיבה שלי ואני מזמינה אתכם לרשום את המייל שלכם מתחת כדי לקבל עידכונים למייל.
ביי בינתיים!
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
רגשות  (4)
אהבה  (3)
בכי  (3)
עצב  (3)
אושר  (1)
הקלה  (1)
חטיבה  (1)
יסודי  (1)
כיתה ו  (1)
לב שבור  (1)
פוסט פתיחה  (1)
קצת עליי  (1)
רקע כללי  (1)
ארכיון
איזו הקלה
02/07/2017 21:30
Engel
הקלה, אהבה, רגשות, בכי, אושר
וואו! אני לא מאמינה שבאמת הצלחתי לעשות את זה! אני אספר לכם מה בעצם קרה.
אז סיפרתי לכם כבר שיש ילד שאני מאוהבת בו מכיתה ד' ושהוא אוהב את החברה הכי טובה שלי ושהוא הציע לה חברות בכיתה ד'.
לפני כמה שבועות החלטתי שאני צריכה לספר לו מה אני מרגישה. התביישתי לספר לו את זה פנים מול פנים אז החלטתי לשלוח לו הודעה בווטסאפ. אז כתבתי בתזכיר בטלפון את ההודעה שאני רוצה לשלוח לו ואמרתי לעצמי שאני אשלח לו את זה כשיהייה לי מספיק אומץ. זה מה שכתבתי:

"היי, רק רציתי להגיד לך משהו קטן.

אני

         אוהבת

                        אותך

זה כבר דיי הרבה זמן ככה אבל אף פעם לא היה לי את האומץ. בחרתי לכתוב לך את זה בווטסאפ כי ידעתי שאני לא מסוגלת להגיד לך את זה בפנים.
אני יודעת שאתה אוהב מישהי אחרת, אבל הייתי חייבת שתדע מה אני מרגישה לגבייך לפני שאנחנו עוברים לחטיבה.
אולי אתה תופתע, ואולי לא- אני לא יודעת. אבל אני רוצה שבכל זאת תענה לי, תגיד לי מה אתה חושב- שיהייה לי לפחות שמץ של מושג מה אני עושה עכשיו.
ורק עוד בקשה אחת אחרונה- אל תספר לאף אחד כי זה דיי מביך אותי עדיין."

אתמול ביום הראשון של החופש הגדול הרגשתי סוף סוף שיש לי מספיק אומץ אז העתקתי את התזכיר לווטסאפ לצא'ט שלי איתו. לקח לי דיי הרבה זמן ללחוץ על כפתור שלח אבל בסוף לחצתי ואיך שלחצתי הלב שלי התחיל לדפוק בקצב מטורף ורציתי שהאדמה תבלע אותי, פשוט רציתי להיעלם, למרות ששלחתי לו את זה בווטסאפ והוא לא ממש יכל לראות אותי. נכנסתי להתקלח וכשיצאתי ראיתי שיש הודעה ממנו. אז פתחתי אותה וזה מה שהיה כתוב בה:

"אני לא אספר לאף אחד, ואני חושב שבאמת צריך הרבה אומץ בשביל להגיד את זה בוואטסאפ שלא נדבר פנים אל פנים, באמת שאפו גדול!
רק... כפי שכתבת, אני מחבב מישהי אחרת ואת גם יודעת מי זאת, אז אני מצטער אבל אם היה לך אומץ לכתוב לי את זה, אני בטוח שהולך להיות לך חבר הרבה יותר טוב ממני, אז אני מצטער אבל באמת, כל הכבוד על האומץ!"

כשסיימתי לקרוא את ההודעה התחלתי לבכות. ידעתי גם לפני זה שהוא אוהב את החברה שלי אבל עדיין היה לי מאוד קשה לקרוא את ההודעה הזאת. אחר כך שלחתי לו:

"תודה על כל מה שכתבת ואני מאחלת לך שגם אתה תמצא חברה טובה- ואם לא היא אז מישהי אחרת."

והוא שלח לי:

"סבבה. ואני לא מגלה לאף אחד על מה שכתבת..."

היום בבוקר כבר לא הייתי כל כך עצובה ושלחתי לו את ההודעה הזאת:

"תקשיב, אני לא רוצה שניתן למה שכתבתי להרוס את הידידות בנינו. אנחנו נמשיך לדבר ולהיפגש. פשוט השיחה שלנו היתה נראית כמו שיחת פרידה."

והוא שלח לי:

"אין בעיה"




משום מה כל הסיפור הזה גרם לי גם יותר להתאהב בילד הזה ולרצות לפחות להיפגש איתו ולהיות איתו וגם להרגיש יותר שמחה בקשר אליו. אני חושבת שאני כבר הולכת להפסיק לבכות כל לילה. עכשיו אני באמת מבינה את זה שאומרים שכשאוהבים מישהו באמת רוצים שיהייה לו רק טוב. אני גם פתאום ממש רוצה שהוא והחברה שלי יהיו ביחד. אני מאוד מקווה שהיא תתאהב בו כמו שאני התאהבתי בו. ככה יהייה הכי טוב לכולם. הוא יהייה מאושר איתה, היא תהייה מאושרת איתו ואני אהייה הכי מאושרת ששניהם מאושרים... :)
2 תגובות
סיימתי יסודי!
01/07/2017 13:00
Engel
יסודי, כיתה ו, חטיבה, רגשות, בכי, עצב
וואו! אני לא מאמינה! סיימתי בית ספר יסודי! אני לא מצליחה לקלוט... תוך שנייה עברו להן שש השנים. פשוט לא יאומן...
כאילו רק אתמול הגעתי לכיתה א' קטנה ותמימה. ואז לאט לאט הבנתי שאין הרבה הפסקות, שעות המשחק מעטות וצריך רוב הזמן פשוט לשבת, להיות בשקט ולהקשיב למורה.
עברו להן חמש שנים ו... הופ! הגעתי לכיתה ו'. פתאום אני בשכבה הכי גדולה בבית הספר, ואין שכבות שמסתכלת עליי מלמעלה, אלא אני זאת שמסתכלת על השכבות האחרות מלמעלה.
ולפני יומיים, פתאום, זהו! סיימתי את היסודי- את כל שש הכיתות!
מצד אחד זה משמח. כי זה סימן שאני גדולה ואני יוצאת לדרך חדשה בבית ספר אחר ואני אוכל להכיר מקצועות חדשים וחברים חדשים וגם יש מורות שאני דיי שמחה להיפרד מהן...
אבל מצד שני זה גם מאוד עצוב. כי פתאום אני מבינה שזאת פעם אחרונה שאני אהיה בבית הספר (לפחות בתור תלמידה), וזאת גם פעם אחרונה שאני אראה את המחנכת שלי- שאני כל כך אוהבת. וגם זה מעבר מאוד חד- כי מלהיות בשכבה הכי גדולה בבית הספר אני הופכת להיות בשכבה הכי קטנה בבית הספר.
יום שישי- היום האחרון, היה יום קשה עבורי כי הבנתי שאני צריכה להיפרד מבית הספר, מהמחנכת שלי, מחלק מהחברים שלי לכיתה- ששנה הבאה כבר לא יהיו איתי בכיתה...
עשר דקות לפני שהסתיים יום הלימודים האחרון שלנו ביסודי. המחנכת שלי הקריאה לכל הכיתה את הברכה שהיא כתבה לנו בספר מחזור. באמצע הקראת הברכה פתאום שמעתי בקול שלה שהיא עומדת לבכות ואז כמה שניות אחר כך היא התחילה לבכות.
בסוף הברכה היא הקריאה לנו שמאוד קשה לה להיפרד מאיתנו וכשהיא בכתה זה הרגיש לי שהיא באמת מתכוונת לזה מכל הלב. בשלב הזה גם אני וגם חברה שלי- שישבה לידי התחלנו לבכות, כי מה שהיא אמרה מאוד ריגש אותנו וגם היה לנו עצוב שאנחנו צריכות להיפרד. איך שהיא סיימה לקרוא את הברכה אני, חברה שלי וכל הילדים רצנו לחבק אותה.
באוטובוס בדרך הביתה כל הילדים בשכבה שמחו ושרו מורלים, אבל אני לא הבנתי למה הם כל כך מתלהבים וכל כך שמחים לעזוב את בית הספר? ממה הם כל כך סבלו פה? מי אמר להם שבחטיבה יהייה להם יותר טוב?
וגם חשבתי לעצמי- שאם ככה אני מתרגשת כשאני מסיימת את היסודי, מה יהייה כשאני אסיים את התיכון...
0 תגובות
שברת לי את הלב
19/06/2017 23:00
Engel
אהבה, רגשות, עצב, בכי, לב שבור
אני רוצה לספר לכם על ילד אחד- יחיד ומיוחד. אנחנו מכירים עוד מאז שהיינו בגן, אבל פתאום בכיתה ד' ראיתי כמה שהוא ילד מקסים וחמוד ונבון. התאהבתי בו.
שנה שעברה אני, החברה הכי טובה שלי והוא היינו מין חבורה כזאת. היינו כל הזמן ביחד בהפסקות, נפגשנו אחר הצהריים והיה לי כל כך כיף איתם. השנה- בלי סיבה מיוחדת פשוט לא היינו ביחד יותר, ואני עדיין מאוד מתגעגעת לזה...
קרה עוד משהו שנה שעברה. אני והחברה שלי היינו יום אחד לבד- בלי הילד השלישי, ודיברנו קצת. ואז היא סיפרה לי משהו ששבר לי את הלב- היא סיפרה שבכיתה ג' או ד' הוא הציע לה חברות. היא לא הסכימה לו. אבל אין לה מושג כמה שקינאתי בה ומתתי להתחלף איתה. התרסקתי. נשברתי. אבל כרגע זה לא העיניין.
היום בהפסקה היינו בכיתה אני, הוא ועוד ילדה אחרת. הילדה הזאת ידעה שהוא הציע לחברה שלי חברות והיא שאלה אותו אם הוא עדיין אוהב אותה. הוא השביע אותנו שלא נספר ואז הוא אמר לנו שכן- שהוא עדיין אוהב אותה.
ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. גם אם פעם חשבתי שיש איזשהו סיכוי קטן שנהייה חברים- עכשיו גם הסיכוי הזה נעלם... אבל זה כל כך מקסים בעיניי שהוא אוהב אותה- ממש כמו שאני אוהבת אותו.
1 תגובות
אני שונאת לאהוב אותך
18/06/2017 16:00
Engel
אהבה, רגשות, עצב
נמאס לי,
נמאס לי לחשוב עליך כל לילה ולא להרדם מהמחשבות עליך.
נמאס לי שכל מה שאני עושה בשיעור זה רק להסתכל עליך.
נמאס לי לחלום עליך בלילות.
נמאס לי לדמיין שאנחנו ביחד.

אבל אתה מדהים. הבן אדם הכי מדהים שאני מכירה.
ולא איכפת לי מאף אחד.
אני מוכנה לוותר על הכל בשבילך.
הלב שלי מלא באהבה ואם רק תבוא- אתן לך את כולה.
2 תגובות
פוסט פתיחה
17/06/2017 21:30
Engel
פוסט פתיחה, רקע כללי, קצת עליי

היי,

אז פתחתי בלוג...

ננסה את זה לכמה ימים ונראה איך זה הולך...

בינתיים אספר לכם קצת עליי.

קוראים לי אדר. אני כמעט בת 12.5 ולפני ארבעה חודשים ויום חגגתי בת מצווה.

התחביבים שלי הם: לאפות, לצייר ולשיר.

אני בחוג ציור ושנה הבאה אני רוצה ללכת ללמוד פיתוח קול. אני מאוד אוהבת לשיר. זה מרגיע אותי ועוזר לי לחשוב.

המשפחה שלי מורכבת מורכבת מאמא, אבא, שני אחים קטנים וכלבה מתוקה.

כשהייתי קטנה מאוד רציתי שתהייה לי אחות אבל עכשיו אני מבינה שזה כבר לא יקרה.

אני רוצה להיות זמרת כשאני אהייה גדולה.

את שאר הפרטים נשאיר לפוסטים האחרים...

ביי בינתיים!

1 תגובות