עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ברוכים הבאים לבלוג שלי!
פתחתי אותו בתאריך 17.6.17.
בבלוג אני בעצם אספר לכם ואשתף אתכם בחיים האישיים שלי, ברגשות שלי ובמחשבות שלי.
אני אשתדל מאוד להעלות הרבה פוסטים ושהם יהיו מעניינים, מרגשים, מותחים ומעוררי השראה / מחשבה.
קצת עליי:
אני בת 13, אני מאוד אוהבת מוסיקה בכלל ולשיר בפרט.
צלמדו עליי יותר לעומק בפוסטים שאני מעלה...
אני מאוד מקווה שתאהבו את הכתיבה שלי ואני מזמינה אתכם לרשום את המייל שלכם מתחת כדי לקבל עידכונים למייל.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
עצב  (6)
רגשות  (6)
אהבה  (5)
בכי  (4)
חברות  (3)
אושר  (2)
חטיבה  (2)
כעס  (2)
אכזבה  (1)
אני  (1)
אתם  (1)
געגוע  (1)
הנאה  (1)
הקלה  (1)
חברה אמיתית  (1)
חוכמה  (1)
יסודי  (1)
כאב  (1)
כוח  (1)
כיתה  (1)
כיתה ו  (1)
לב שבור  (1)
להתראות  (1)
מוכנה  (1)
מזל  (1)
עולם טוב יותר  (1)
פוסט פתיחה  (1)
קושי  (1)
קצת עליי  (1)
רקע כללי  (1)
שחרור  (1)
שינוי  (1)
ארכיון
חברות או לא להיות
20/03/2018 11:58
ניקול
חברות, עצב, אכזבה
אנחנו חבורת בנות מהכיתה. מנסות להיות אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת. ואני אוהבת כל אחת ואחת מהן (טוב, כמעט...) אבל אני לא בטוחה שזה הדדי. אני אתן לכן כמה דוגמאות שיבססו את מה שאני חושבת.
אחת מהבנות כנראה שנה הבאה עוברת בית ספר (מרצונה, היא לא אוהבת את הבית ספר הזה) ואיך שזה נראה- לא ממש מזיז לה להיפרד מאיתנו.
בשיעור ספורט עכשיו אני ועוד ילדה רצנו ריצת 80 כי לא רצנו עדיין ו-א' היא קראה לעוד מישהי שתרוץ איתה כאילו הלו היא לא שמה שאני שם ו-ב' כל שאר הבנות היו שם ועודדו אותה והן בכלל לא שמו עליי.
שאני עצובה או מבואסת (כמו עכשיו שיצא לי תוצאה גרועה בריצה) אף אחת לא שמה לב חוץ מילדה אחת (שבמקרה הזה של הריצה גם בכלל לא שמה לב).
כשיש עבודה בקבוצות אף אחת לא רוצה להיות איתי ולפני שאני מספיקה להציע למישהי הן כבר מתחלקות.
אני מאוד מנסה ורוצה שנהייה ביחד מגובשות ומאוחדות כמו אחיות וזה כל כך לא מובן מאליו בשבילי החברות הזאת ואני באמת עושה בשבילן ומשתדלת כל כך הרבה, אבל יש את כל הדברים האלה שכל כך מרגיזים אותי.
אני כל כך רוצה סוף סוף לא להרגיש לבד שאני צריכה להתמודד עם הכל בעצמי אבל זה פשוט לא קורה.


התייחסות קטנה לתגובות שנכתבו:
אני חייבת לציין שזה לא תמיד ככה, בדרך כלל הן ממש בסדר, ואני מאוד אוהבת אותן וכיף לי איתן וזה הרבה יותר טוב מבכיתה ביסודי שהבנות ממש לא היו חבורה כזאת מגובשת. אבל כמו כל דבר בחיים גם בחברות הזו יש מורדות אבל במקרה הזה העליות ללא.ספק גוברות על המורדות וטוב לי איתן. בפוסט הספציפי הזה התייחסי למורדות כי הייתי מבואסת מהן אבל עכשיו באמת הכל בסדר. ולמרות כל מה שכתבתי פה אני לא מתכוונת למחוק את הפוסט או משהו כזה כי זה מה שהרגשתי באותו רגע והרגשה זה לא משהו שאפשר לשנות, בין אם זה לטובה או בין אם זה לרעה.
2 תגובות
מה יהייה
27/02/2018 22:47
ניקול
אהבה, כאב, רגשות
אני תמיד מחייכת ומראה שהכל בסדר
אבל מבפנים אני בוכה אני נרקבת
אומרת שאין לי שום דבר אליך
אבל אותך אני כל כך אוהבת

אמרו לי לא חייבים תמיד לחייך
לא חייבים תמיד לשמוח
את זה אני כבר יודעת
אבל למען האמת נגמר לי הכוח

רוצה אותך לידי
מדמיינת אותך בכל מקום
מרוב אהבה אלייך
אני כבר לא יכולה לנשום
1 תגובות
חברה שלי (?)
25/11/2017 21:14
ניקול
חברות, חברה אמיתית, כעס, להתראות
זוכרים את נטלי מלפני כמה פוסטים? אז אני מדברת עליה. בזמן האחרון אני כבר לא בטוחה שהיא חברה אמיתית. יש לה הרבה חברות ולי לא כל כך ושמתי לב יחס שלה אליי לא שווה ליחס שלה אל החברות האחרות שלה וזה פשוט מטריף אותי! אני באמת אוהבת אותה ואני משקיעה בה כל כך הרבה והיא לא שמה עליי! מה אני לא עושה בשבילה? ארגנתי לה מסיבת הפתעה עם עוד כמה בנות מהכיתה שאני הבאתי לשם חצי מהדברים, קניתי לה והכנתי לה שתי מתנות, אני כל הזמן דואגת לה, שולחת לה כל בוקר "בוקר טוב", ואני לא מבקשת הרבה,באמת, בסך הכל שתהייה איתי קצת בהפסקות, שתמצא זמן להיפגש איתי אחה"צ, שתציע בעצמה להיפגש- באמת המינימום של המינימום של המינימום. אני כל יום מציעה להיפגש או שהיא תרד אצלי או שאני אצלה ויש לה שתי תשובות אליי- או שהיא לא יכולה או שהיא אומרת שהיא לא יודעת, אין אצלה "כן". כשהיא אומרת שהיא לא יודעת אז לפעמים היא גם אומרת שהיא צריכה לשאול את אמא שלה- או שהיא שוכחת לשאול את אמא שלה או שהיא בכלל לא רוצה לשאול אותה- אני כבר לא יודעת. עכשיו הקטע הוא שהיא כל הזמן מציעה לבנות אחרות להיפגש, גם אחרי שהיא אומרת לי שהיא "לא יודעת".
תגידי לי את אמיתית?!?!?!?!
אם את לא רוצה להיפגש איתי- תגידי שאת לא רוצה,
אם את לא רוצה להיות חברה שלי- תגידי שאת לא רוצה ותפסיקי להטריף אותי!!!!!!
את יודעת בכלל מה זה להיות חברה אמיתית? זה קטע כזה שאני משקיעה בך ודואגת לך ואת בתמורה עושה בדיוק אותו דבר.
לא הבנת את הקונספט? בעיה שלך! כי עכשיו איבדת את החברה הכי טובה שהיתה לך ותהייה לך אי פעם! אה, עכשיו הבנת את הקונספט? אז זהו, שעכשיו- זה מאוחר מידי.
שלום לך ולא להתראות!
2 תגובות
כל כך מתגעגעת
16/11/2017 23:44
ניקול
געגוע, עצב, אהבה, רגשות
כל כך מתגעגעת אליך
תחזור
איפה אתה
אני צריכה אותך
אני זקוקה לך
אני רוצה אותך
תבוא אליי
אני מחכה
רואה אותך כל יום
ואתה יודע
ואני מתגעגעת
ואוהבת כל כך
0 תגובות
איזה מזל יש לנו
05/11/2017 23:07
ניקול
מזל, אושר, הנאה, אני, אתם, עולם טוב יותר
אני רוצה שתעצרו שנייה ותחשבו- מה יש לכם בחיים? כמה מזל באמת יש לכם בחיים? נכון, יש גם הרבה קשיים ומכשולים, אבל יש את הדברים הבסיסיים שאנחנו נוהגים להתייחס אליהם כמובנים מאליהם, לעומת זאת, כשאין אותם זה כל כך קשה. עמדתי מול המראה וחשבתי לעצמי- מה יש לי בחיים שלצערי, לחלק מהאנשים אין?

אני ילדה בריאה לחלוטין, בלי שום מוגבלות או צרכים מיוחדים.
יש לי שני הורים בריאים שתומכים בכל מה שאני עושה.
יש לי משפחה נהדרת.
יש לי בית לגור בו.
יש לי כסף לאוכל ומים.
יש לי חברים שאוהבים אותי.
יש לי אמצעים לעשות כל מיניי דברים כמו לנסוע לחוג או להכין יצירה.
אני יודעת איך זה לאהוב.
אני טובה בלימודים.
יש להורים שלי כסף לאוכל, למים,
וגם לקנות דברים מעבר ל"מוצרי חובה" כמו סתם פיצה או כרטיסים לסרט.
ובכלל יש לי את האפשרות לשבת עכשיו מול המחשב ולכתוב לכם.
ואני יכולה למנות לכם עוד המון דברים, וגם אתם.

אנחנו נוהגים להתייחס לדברים האלה כמאוד מובנים מאליו, כשלאחרים אין אותם. וגם אם חסר לכם אחד מהם, אל תסתכלו דווקא עליו, תסתכלו על מה שכן יש לכם. בואו כולנו ננסה פשוט ליהנות ולשמוח ממה שיש לנו בחיים ואתם תראו שהעולם יהיה טוב יותר, וגם אתם תהיו מאושרים :)
1 תגובות
מרגישה משוחררת
27/10/2017 00:35
ניקול
כוח, קושי, חוכמה, מוכנה, שינוי, שחרור
בשבוע שעבר ביום רביעי התחלתי ללכת למאמנת אישית. ביום רביעי, שלשום, הלכתי אליה עוד פעם ואני רוצה לספר לכם על תרגיל מיוחד שהיא עשתה איתי. היא פרסה כל מיניי קלפים על השולחן, שני סוגים של קלפים. בסוג קלף הראשון היה רשום בכל קלף "הכוח .." והייתי צריכה לבחור את הקלף שכתוב בו את מה שלי דעתי הוא הכוח שלי. בחרתי בקלף שרשום "כוח השכל והחכמה". בסוג קלף השני היא ביקשה ממנו לבחור את מה שלפי דעתי הוא האתגר שלי. בחרתי בקלף שרשום עליו "קושי".

אחר כך התיישבנו והיא אמרה לי להחזיק ביד ימין את הקלף שרשום בו את הכוח שלי וביד שמאל את מה שרשום בו את האתגר שלי. ואז היא שאלה אותי למה בחרתי בכל קלף. אמרתי לה שלדעתי הכוח שלי הוא "כוח השכל והחכמה" כי מאז הוא מתמיד הייתי ילדה חכמה וחזקה בלימודים וגם יותר בוגרת מילדים אחרים. אמרתי לה שבחרתי בקלף הזה בגלל שזה הקלף שהכי התחברתי אליו מבין כל הקלפים האחרים.

ואז היא ביקשה ממני להחליף בין הקלפים, לשים את הקלף שרשום בו את הכוח שלי ביד שמאל, במקום של האתגר, ואת הקלף שרשום בו את האתגר שלי ביד ימין, במקום של הכוח. היא שאלה אותי למה לדעתי האתגר שלי, הקושי, יכול להיות הכוח שלי. אמרתי לה שאני לא מוכנה להגיד לה עדיין מה הקושי אבל ברגע שבן אדם מתגבר על הקושי שלו זה הופך להיות כוח עצום. אמנם אני עדיין לא התגברתי על הקושי שלי, אבל ברגע שאני אתגבר עליו- זה יהייה מדהים.

אחר כך היא ביקשה ממני להסביר למה לדעתי "כוח השכל והחכמה" יכול להיות דווקא האתגר שלי. אמרתי לה שאני חושבת שזה בגלל שאולי לפעמים אני קצת חושבת על דברים יותר מידיי ופחות מצליחה "לזרום" ולהיות יותר קלילה. בשאר הפוסט אני אתייחס יותר להסבר שלי על למה "כוח השכל והחכמה" שלי יכול להיות אתגר.

----------------------------------------------

הייתה לי היום (אתמול, כי כבר עבר חצות...) מסיבת כיתה (הייתי בה עד לפני כמה שעות). אני לא כל כך בן אדם כזה של מסיבות ואירועים ובדרך כלל אני יושבת בצד בזמן הריקודים. אז דבר ראשון כמה בנות באו אליי וניסו לשכנע אותי לקום שזה היה קצת מעצבן אבל זה גרם לי להרגיש רצויה. בזמן שהייתי בצד חשבתי קצת.

אני כל הזמן מתעסקת במה האחרים יגידו ומה האחרים יחשבו ולא מצליחה להשתחרר. לא כל כך הייתי סגורה על עצמי אם אני שמחה שאני כזאת או שאני מצטערת שאני כזאת. אם לא הייתי כזאת והייתי רוצה להיות יותר בוגרת, אני חושבת שזה היה יותר קשה מזה שאני בוגרת ורוצה יותר לזרום, שזה למזלי המצב העכשווי (מקווה שהבנתם...). בסוף הגעתי למסקנה שאני שמחה שאני כזאת אבל גם קצת פחדתי להשתחרר.

לקראת הסוף שכבר חלק מהילדים הלכו הביתה, אני וה"חבורת בנות" מהכיתה שלי היינו קצת ביחד על רחבת הריקודים. עשיתי איתם כל מיניי שטויות קטנות כאלה והאמת, הרגשתי ממש טוב. 
אני יודעת כבר כמה זמן שאני צריכה יותר להיפתח ויותר להשתחרר ועכשיו אני סוף כל סוף מבינה את זה. אחרי היום שכל כך נהניתי אני יודעת שאני מוכנה לעשות את זה אבל מצפה לי הרבה עבודה...
בכל מקרה, אני יודעת שעכשיו אני יכולה ללכת לישון עם חיוך ענק על הפנים...
3 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »